כתב אישום

כתב אישום

עורך דין פלילי שחר גולדנברג מייצג נאשמים שהוגש נגדם כתב אישום בתיקים פלילים בבתי המשפט השונים.

סעיף 1 לחוק העונשין התשל"ז 1977 קובע כי "אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על פיו" , כלומר לא יוגש כתב אישום נגד אדם אם הדבר אינו אסור על פי חוק .

במדינה דמוקרטית כל מה שלא אסור על פי חוק הוא מותר.

ישנם מספר רב מאוד של חוקים פלילים במדינת ישראל האוסרים על אדם לנהוג בצורה מסוימת ובמידה ואותו אדם יפעל בניגוד לחוק ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום. אותם חוקים באו להכתיב נורמות חברתיות רצויות.

בכתב אישום המדינה היא המאשימה כאשר סעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כי "  אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט". החוק מגדיר מצבים בהם תאגיד (חברה )  יישא באחריות פלילית.

על מנת להיכנס למתחם העבירה הפלילית והאחריות לה יש לקיים שני יסודות הראשון הוא היסוד העובדתי והשני הוא היסוד הנפשי.

יסוד עובדתי נחלק ל"מעשה" "ולמחדל", כאשר מעשה הוא עשייה של פעולה כלשהי , ומחדל הוא ההימנעות מעשייה כלשהי שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

יסוד נפשי הוא ביצוע פעולה שהיא עבירה ורק אם היא נעשתה כשהאדם היה במחשבה פלילית והיה מודע למעשיו ולפעולה – רק אז יכנס האדם למתחם הפלילי.
מחשבה פלילית – מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגורמת לתוצאה של המעשה.

ישנו מושג שקוראים לו "עצימת עיניים" וזה כאשר אדם חושד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות אך הוא נמנע מלברר את משמהותן.
כלומר אי בירור משהו שאתה חושד שהוא עבירה משמעה כאילו ידעת על העבירה.

ישנם עבירות שלא נדרשת מודעות למעשה או למחדל כשהמחשבה הפלילית הנדרשת היא רשלנות או אחריות קפידה.

ישנם בחוק שלושה סוגי עבירות שמסווגות לפי חומרתן ושניתן להגיש כתב אישום בגינן:

  1. פשע – עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים.
  2. עוון – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים.
  3. חטא – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים.

בדין קיימים סייגים לאחריות הפלילית בחוק העונשין ושם נקבע באיזה נסיבות ניתן להימנע מהאחריות הפלילית כך שמבצע עבירה יקבל פטור מאחריות פלילית.

המשפט הפלילי הוא תחום מורכב שיש בו דקויות רבות ויש צורך בעורך דין פלילי איכותי וחד על מנת לנתח ולאבחן את כתב האישום שהוגש כנגד אדם או תאגיד.

לאחר הגשת כתב האישום לבית המשפט יש אפשרות בידי הנאשם להגיש לתביעה בקשה לביטול כתב האישום וזאת לאחר קריאה וניתוח חומר הראיות.
בלא מעט מקרים התביעה מפחיתה את האישומים ומעדנת את הנסיבות לאחר שעורך הדין מציג בפניה את הכשלים הראייתים ובחלק מהמקרים התביעה אף חוזרת בה ומבטלת את כתב האישום.
יש לקחת בחשבון שבמקרים מיוחדים בעת הבקשה לביטול כתב האישום הסניגור חושף את קו ההגנה של הנאשם ,מדובר במקרים שהתביעה לא מודעת לאלמנטים מסוימים , ובמידה והוחלט לנהל את התיק במסגרת הוכחות בבית המשפט ומעידים את העדים בתיק ומציגים את הראיות, התביעה תדע מבעוד מועד מה קו ההגנה של הנאשם והיא עלולה להכין עצמה בהתאם.
לכן כל מהלך שמבצעים יש לשקולו בכובד ראש טרם עשייתו וחשוב שיהיה לצידך עורך דין מקצועי שמודע לחסרונות והיתרונות ויודע לשקלל את כלל הפרמטרים של רווח מול סיכון.

הרשות החוקרת מבצעת פעולות חקירה לפני הגשת כתב אישום ובחלק מהמקרים הנחקרים נעצרים על ידי בית המשפט למעצר ימים , ישנם מקרים שלאחר הגשת כתב אישום התביעה מבקשת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים של הנאשם.

עורך הדין הפלילי שחר גולדנברג יודע למצוא בחומר הראיות שמוגש יחד עם כתב האישום את נקודות התורפה של כתב האישום תוך הסתכלות על מכלול נסיבות המקרה והחוק.

כתב אישום - עורך דין שחר גולדנברג