עורך דין לצו ירושה בראשון לציון
בקשה לקבלת צו ירושה נועדה ליורשים של נפטר שלא השאיר אחריו צוואה וצו זה מוצא מכוח חוק הירושה תשכ"ה-1965, כאשר מטרת הצו היא להסדיר ולממש את כל העניינים הנוגעים לנכסים וזכויות של בן אדם שהלך לעולמו.
את הבקשה מגישים בפני הרשם לענייני ירושה באיזור מגוריו של הנפטר כאשר ניתן להגיש את הבקשה לצו ירושה גם בפני בית הדין הרבני, אך אופציה זו פחות שכיחה ויש לה יתרונות אך גם חסרונות לא מבוטלים ונדרשת הסכמה של כל הצדדים להתדיין בבית הדין הרבני.
משרדו של עורך דין שחר גולדנברג ממליץ להגיש את הבקשה לצו ירושה בפני הרשם לענייני ירושה כפי שעשה ועושה זאת פעמים רבות ולא נדרשת הסכמה של צד כלשהו להגשת הבקשה.
ישנם מקרים בהם נפטר השאיר צוואה, אך בצוואה נרשמו נכסים ספציפיים שלא מכילים את כל הרכוש של הנפטר , אז על החלק שלא הוזכר בצוואה יש להגיש בקשה לצו קיום ירושה שיורה כיצד יתחלק יתרת העיזבון בין היורשים בהתאם לקבוע בחוק.
על הבקשה לצו ירושה להיות חתומה באמצעות תצהיר שנחתם בפני עורך דין והיא כרוכה בתשלום אגרה למדינת ישראל עבור פתיחת התיק ועבור תשלום הוצאות פרסום בעיתון על ידי הרשם לענייני ירושה, כאשר הסיבה לפרסום בעיתון יומי על הגשת הבקשה לצו ירושה זה על מנת לאפשר הגשת התנגדויות למי שחושב שיש לו זכות להתנגד להוצאת צו הירושה כפי שהוגש.
יש לצרף תעודת פטירה מקורית של המנוח , כאשר ניתן להסתפק גם בהעתק נאמן למקור של תעודת הפטירה חתום ע"י עו"ד. ובמקרים שתושב ישראל נפטר בחו"ל אז יש להגיש תמצית רישום ממשרד הפנים בה כתוב תאריך פטירתו של המוריש , וזאת מכיוון שמשרד הפנים לא מנפיק תעודת פטירה לאנשים שנפטרו בחו"ל. במקרים שיורש נפטר אז יש חובה לצרף לבקשה לצו הירושה תעודת פטירה של היורש שנפטר.
במסגרת הבקשה לצו ירושה שולח עורך הדין מכתבים בהם הודעות לכל היורשים בדואר רשום על דבר הגשת הבקשה ואת האסמכתא לשליחת ההודעות ליורשים עורך הדין מצרף לבקשה. כמובן שבמקרים שקיים שיתוף פעולה בין היורשים אז ניתן גם להסתפק במכתב מהיורשים המאשרים שידוע להם שהוגשה בקשה לצו ירושה לפי סעיף 14(ב)(4) לתקנות הירושה, התשנ"ח – 1998 . כמו כן במידה ויש יורש שבחר להסתלק מעיזבון המוריש אז יש לצרף תצהיר הסתלקות מקורי של היורש המסתלק.
במסגרת הטיפול בבקשה, הרשם לענייני ירושה מעביר העתק של הבקשה אל האפוטרופוס הכללי שתפקידו להביע את עמדתו בפני רשם הירושה שמטרתה לשקף את העמדה מטעם מדינת ישראל. האפוטרופוס הכללי יכול לאשר מבחינתו את הבקשה. הוא יכול לבקש פרטים נוספים שחסרים לו על מנת להביע עמדה, והוא יכול להמליץ להעביר את התיק לדיון בפני בית המשפט לענייני משפחה.
לעורך דין שחר גולדנברג ניסיון רב בשנים בהוצאת צווי ירושה כולל במקרים מורכבים של אנשים שנפטרו בחו"ל או שמרכז חייהם היה בחו"ל בעת פטירתם ונדרשת חוו"ד של הדין הזר או במקרים שאחד היורשים נפטר בחו"ל.
לעו"ד שחר גולדנברג יש את היכולת והניסיון להתמודד בבית המשפט לענייני משפחה מול התנגדויות לצווי הירושה. כאשר מנגד, עו"ד שחר גולדנברג מגיש גם התנגדויות לצווי ירושה עבור לקוחותיו.